אנגור נ' קשר רנט א קאר בע"מ

פסק דין

הצדדים הגישו במשותף בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור נטען, כי המשיבה מחייבת את לקוחותיה השוכרים ממנה רכב בחיוב נוסף בסכום של 110 ₪ בצירוף מע"מ, במקרים בהם הרכב מוחזר לתחנת המשיבה הנמצאת בנמל התעופה בן גוריון. זאת כאשר אין לחיוב זה זכר בהסכם ההתקשרות בין המשיבה ללקוחותיה.

בבקשת ההסתלקות צוין כי לטענת המשיבה דין בקשת האישור להידחות ממספר טעמים: בהסכם ההתקשרות של המשיבה עם לקוחותיה ואף באתר האינטרנט שלה מצוין באופן מפורש התעריף הנוסף שיש לשלם עבור איסוף או החזרת הרכב מנמל התעופה בן גוריון; המבקש נעדר עילת תביעה אישית הואיל והתחייב בהסכם ההתקשרות להחזיר את הרכב בעיר נתניה; הקבוצה יכולה לכלול רק לקוחות שעונים על התנאים המצטברים: לא אספו את רכבם בנמל התעופה בן גוריון, הצהירו שיחזירו את רכבם במקום אחר ולאחר מכן שינוי דעתם ולא ידעו ולא הוסבר להם על התעריף הנוסף.

המבקש ציין בבקשת ההסתלקות כי עמדת המשיבה אינה מקובלת עליו והוא סבור שהסכום נגבה

ממנו ללא זכות חוקית, אולם "נחה דעתו של המבקש כי בנסיבות העניין מדובר בקבוצה קטנה יחסית של לקוחות" (סעיף 4 בבקשת ההסתלקות).

הצדדים הסכימו כי מבלי להודות בטענה כלשהי "הוסכם כי המשיבה תבהיר בכל הסכמי ההתקשרות שלה, לרבות בנוגע לאלו שנערכים עם לקוחות שמצהירים כי יחזירו את הרכב בנקודות שאינן נמל התעופה בן גוריון, או כאלו שלא מצהירים כלל על מקום ההחזרה, כי אם יבחרו להחזיר את הרכב השכור בנמל התעופה בן גוריון, תחול תוספת תשלום" (סעיף 5 בבקשת ההסתלקות).

עוד הוסכם כי בכפוף לקבלת בקשת ההסתלקות ישולם למבקש סכום של 10,000 ₪ ולבא כוחו סכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המבקש ובא כוחו הצהירו גם שלא קיבלו כל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא.

המשיבה מסכימה לבקשת ההסתלקות ומוותרת על הוצאות.

טרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור. לאחר שעיינתי בבקשת האישור ובתביעה האישית של המבקש ולנוכח הצהרת המבקש בתצהירו אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.

ככלל, הסתלקות מבקשת אישור היא ללא תשלום כספי ועל כן מחייב הדין שהתובע המיצג ובא אוחו יצהירו שלא קיבלו טובת הנאה בקשר להסתלקות (סעיפים 16(א) ו-(ב) בחוק ותקנה 11(א) בתקנות תובענות יצוגיות, התש"ע-2010). עם זאת בתי המשפט מאשרים לעיתים תשלום לתובע המייצג ולבא כוחו בהתחשב בשיקולים שבסעיפים 22(ב) ו-23(ב) שבחוק (ראו למשל החלטתי בת"צ (מחוזי-מרכז) 4742-06-11 מוושר נ' עיריית רמלה (19.2.12)).

בענייננו, הוגשה בקשת אישור ובטרם הוגשה תגובה ובטרם התקיים דיון הוגשה בקשת ההסתלקות. המשיבה התחייבה להבהיר בהסכמי ההתקשרות שלה את עניין התשלום הנוסף בעת החזרת הרכב בשדה התעופה בן גוריון. במובן זה הביאה בקשת האישור תועלת כלשהי.

בנסיבות העניין בהתחשב בעילת התביעה ובטיבו של ההסדר מצאתי אמנם לפסוק תשלום למבקש ולבא כוחו ואולם בסכום נמוך מהמוסכם. אני מורה כי הגמול למבקש יעמוד על 5,000 ₪ ושכר הטרחה של בא הכוח המייצג יעמוד על 5,850 ₪ כולל מע"מ.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נדחית.

הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: